איך לעודד פעוטות לעצמאות והשתתפות בכל מטלות הבית?

עשי ואל תעשי

יש לנו כל כך הרבה הרגלים ואוטומטים בנושא מטלות הבית, כאלה שבלי לשים לב הבאנו מבית הורינו, ולא תמיד תואמים את האמונות שלנו ומי שהיינו רוצות להיות בתור המאמות שאנחנו.
ריכזנו לכן 4 נקודות חשובות של עשי ואל תעשי בתחום, שאנחנו מקוות שיעזרו לכן להפוך את מטלות הבית לחלק נעים מהיום יום ולא מקור למתח.

1. להפוך את מטלות הבית למשחק – לא

משחקיות זה חשוב וזה כיף כשזה בא בטבעיות.
כשאנחנו משחקות איזה משחק מאולץ כזה, שעושה ‘כאילו’, ויש לו מטרה נסתרת- ‘בחייאת תעזרו לי במטלות הבית, אני צריכה אתכם’ – הילדים שלנו מרגישים את זה. וזה לא עובד עליהם.
ובמקרה שכן עבד עליהם- זה לא מחזיק לאורך זמן. לרובינו אין סבלנות לשחק איזה משחק כל פעם שאנחנו עושות מטלה. ואז זה כמו מתנפץ להם בפנים, כמו שקר קטן ששיקרנו להם.
אנחנו מאבדים מעט מהאמון שלהם בנו.

איך כן?

ילדים רוצים שיתייחסו אליהם כשווים, שישתפו אותם, שיזמינו אותם להיות חלק ביום יום שלנו. כשותפים מלאים. הם לומדים ומחקים אותנו כל הזמן.
אנחנו עושות את המטלות בית כי צריך לעשות אותן. נעשה אותן בכל מקרה.
לפעמים זה מאתגר, אבל ההשתדלות והדגש הוא על לא לעשות את המטלות באנרגיה של כעס ורטן. גם בלי מילים, זה אנרגיה שמרגישים כשהיא שם.
לשים מוסיקה שמשמחת אתכן (טקס של שירים קבועים גם עוזר להתנייה) וזה כבר מעלה את המצב רוח, לא בצורה מזוייפת.

2. להניע את הילד מתוך רגשות אשם / רצון לזכות בפרס – לא

כשהילד מונע במניפולציות של רגשות אשם – זה הופך להיות כלי לגיטימי.
הוא ישתמש בו כשירצה להניע אותי לאנשהו. ואתן יודעות מה? אם אנחנו טובות ברגשי, הילדים יהיו רב אמן. אתן לא רוצות שזה יהיה הדרך שבה מניעים ונעים בבית שלכן.
אתן רוצות שהעזרה תבוא בפשטות, כחלק מהשגרה, כמו שקמים בבוקר ושוטפים פנים. באפס מאמץ.
מאותה סיבה אנחנו לא נהלל ונפאר את הילד כשהוא עוזר לנו. לא נמחא כפיים ולא נספר לכל השכונה.
כשאני עושה זאת, אני משדרת לו שהוא יוצא מהגבולות של מה שמצופה ממנו לעשות.
וכשהילד ירצה קלף מיקוח לתשומת לב- לטוב או לרע- זאת תהיה הדרך.
מטלות הבית לא צריכות להיות מולך. אלא פשוט מול עצמי, מול ההרגלים שלי והיום יום הקבוע שלי.

איך כן?

אם הם לא מבקשים להצטרף, פשוט תספרו להם מה אתן עושות. תדברו את זה, ברבים. גם אם הם לא באמת מצטרפים. ‘עכשיו אנחנו הולכות לקפל בגדים כדי שיהיו בארון ונוכל לראות את כולם ולבחור’
‘עכשיו אנחנו הולכות לשטוף את הכלים כדי שיהיו לנו כשנאכל’
כשהם מבקשים לקחת חלק, אתן מתייחסות לזה כמובן מאליו. זה ברור שהם חלק. כמו שברור שקמים בבוקר ומתלבשים.
אתן יכולות להגיד תודה, ושכיף לכם לעשות את זה ביחד אתם. אבל בנינוחות, זה הדבר הכי טבעי בעולם.

3. אם ואז, מקל וגזר, דמי כיס על מטלות בית ועוד – לא

כשאנחנו נותנות לילדים פרס או עונש עבור עזרה, אנחנו משיגות תוצאות מידיות.
סביר להניח שהילד מיד יעשה את המטלות שמבקשים ממנו, אנחנו מרגישים שהצלחנו, וכולם מרוצים, נכון?
אז בטווח הקצר, זה נכון. בטווח הארוך, זה אסון.
א- המחיר הולך להיות יותר ויותר גבוה ויותר בתנאים שלהם ולא שלכם
ב- השיטה פוגעת במוטיבציה הפנימית שלהם לעשייה.
דוגמא מתוך מחקר אחד (מתוך שורת מחקרים) בנושא;
במחקר נתנו חוקרים לשתי קבוצות של ילדים לשבת ולצייר. לקבוצה אחת הובטח פרס בתמורה לעבודה יפה, ולקבוצה השניה לא הובטח דבר. לאחר פרק זמן קבוע מראש הודיעו לילדים שהניסוי הסתיים והם יכולים לחזור הביתה, ושמי שרוצה יכול להמשיך לצייר.
ילדי הקבוצה שקיבלו פרס, עזבו את החדר והפסיקו לצייר מיד, ורוב ילדי הקבוצה שלא קיבלו פרס, בחרו להשאר ולהמשיך לצייר.

איך כן?

הדבר שכן עוזר לילדים להבין את התוצאה של סידור הבית/ חוסר סידור הבית,
הוא הבנה ישירה של סיבה ותוצאה.
מכירות את הסיפור הקלאסי על האמא שהפסיקה לסדר לילד את החדר עד שנמאס לו והתחיל לסדר בעצמו?
אז עם פעוטות זה עוד לא שם, אבל יש כל מיני דברים קטנים שאנחנו יכולות לעשות כדי להבהיר להם סיבה ותוצאה.
לדוגמא; בסוף הארוחה, לא לפנות לו את הצלחת מהשולחן. בארוחה הבאה כשמתיישב לאכול מול צלחת מלוכלכת, להזכיר לו שהצלחת מהארוחה הקודמת עוד שם כי שכח לפנות אותה, והיא תפריע לו לאכול.
סיבה ותוצאה.
כשלא מוצאים צעצוע כלשהו, לחזור שוב ושוב על המשפט- ‘הוא לא במקום שלו, שכחנו להחזיר אותו למקום ולכן אנחנו לא מוצאים אותו.’
סיבה ותוצאה.

4. “איזה כיף שאת עוזרת לי!” – ממש לא

עוזר/ת זו מילה מקטינה. היא מסתכלת מלמעלה. כמעט כמו להגיד לה “אני לא באמת צריכה אותך, אני עושה לבד ואת עוזרת לי”.
כמו שכבר אמרנו, אנחנו רוצות אותם שותפים מלאים במטלות הבית. וזה דורש תרגול, כי המילה עוזרת טבועה בנו חזק. אז תתאמצו חזק חזק ותחליפו את המילה ב-

איך כן?

“זה כיף לעשות ביחד”
אתן שמות לב להבדל? ביחד זה באותו גובה. אנחנו שותפות לעשייה.
אנחנו עושות ביחד.

מוזמנות להוסיף בתגובות מה עובד לכן
ולשתף את הפוסט לאמהות שצריכות להזכר איך.