איך ללמד ילדים לרפא את עצמם?

החורף הגיע, ואיתו מחלות החורף הבלתי נגמרות. חשבתי איזה תוכן יעזור לכן המאמות בתקופה מאתגרת שכזו, ועלתה בי הכתבה המיוחדת הזו. מבטיחה לכן, שגם הסקפטיות ביותר, יצאו ממנה עם רעיונות חדשים. תהנו מהקריאה.

כתבו: סהר זיו ודפנה מורד

יש לי זכרון עוצמתי וחי מגיל חמש בערך. התנסיתי לראשונה בחיתוך בסכין מטבח, ונחתכתי באצבע. הפצע דימם ונלחצתי מאד. אמא שלי הרגיעה אותי, שמה לי פלסטר. היא אמרה לי שזה יעבור. 
יומיים למחרת, הורדתי את הפלסטר, והפצע לא היה שם.
זה היה מבחינתי הוכחה לזה שיש קסמים בעולם.
אני זוכרת את עצמי בוהה המומה בקו הורדרד שהשאיר זכר קל לפצע המפחיד שהיה השם קודם (כמובן גם הוא נעלם למחרת) וחושבת- ‘אני קוסמת! איך עשיתי את זה?!’

ילדים הם קוסמים

הריבוע הזה של אמונות מגבילות, מדע, עובדות, שאנחנו חיים בתוכו, עוד לא התעצב ונבנה אצלם. הילדים שלכם חיים בעולם החלום עדיין- ואתם, ההורים, הסמכות מבחינתם למה קיים וקורה במציאות שלהם. לכן, יש לכם את הכלים ללמד אותם לרפא את עצמם. חלק מההורים חושבים שכמה שיותר מוקדם נלמד את הילדים את העובדות והמדע שמאחורי הדברים, ככה הם יחכימו ויתפתחו. במקום להתווכח על הדבר הזה, החלטתי לפתוח בכמה עובדות מדעיות:
wounded teddy bear

בעולם המחקר והמדע כבר ידוע כמה כוח יש למוח ולאמונה על הבריאות.
הידעת?
כל תרופה או חיסון חדשים שנכנסים לשוק נבחנים במבחן הפלסיבו. בעצם המבחן בודק- כמה התרופה הזו יותר אפקטיבית מפלסיבו.
כל זאת כיוון שאפקט ההחלמה של פלסיבו הוא עצום- כמות לא מבוטלת מהנבדקים חווים הקלה בכאבים כרונים, ואף החלמה ממחלות דומות.

אז איך זה נוגע לרפואה של הילדים שלנו?

הילדים שלנו כל כך נקיים מאמונות מגבילות, שהפלסיבו משפיע עליהם חזק מאד. היכולת שלהם להשתמש במחשבה כדי להפחית כאב, לשחרר מתח, להרפות- עצומה, וחבל מאד לא לעודד אותם לזה ולהגביר את היכולת שלהם להשתמש בכלי הזה.

נצלול ישר לפרקטיקה

הנה כמה משפטים שאני משתמשת בהם ביום יום, כדי ממש להטמיע את הכלים והאמונות לתודעה של הבנות שלי:
parent heal child (1)

1. חיזוקים חיוביים

זה מתחיל בחיזוקים חיוביים של האמונה בגוף. כל פעם שהילדות שלי נפצעות, חולות, אני חוזרת על המשפט הבא שוב ושוב: “הגוף שלך חזק ומדהים והוא יחלים במהירות!”
כשפצע מחלים, אני מציינת בשמחה והתלהבות – “ואוו! תראי איזה מדהים הגוף שלך שהוא יודע להחלים כל פצע!”
בכך אני מטמיעה את האמונה-הגוף שלי יכול להחלים מהכל.

2. הקשבה לגוף

כשיש כאב של מחלה, או עייפות, או חוסר תיאבון, אני אומרת-
“איזה חכם הגוף שלך, הוא מבקש ממך עכשיו לנוח כדי שהוא יוכל להיות פנוי להחלמה. תקשיבי למה שהוא אומר לך”
בכך אני מטמיעה את האמונה- הגוף שלך יודע מה הוא צריך.

3. חיזוק תרופתי

לצד האמונה בגוף, הרבה פעמים אנחנו זקוקות גם לתרופות כדי להבריא. חשוב לי, כשאני נותנת תרופה, להדגיש –
“הגוף שלך צריך קצת חיזוק כדי שהוא יוכל להמשיך לעבוד על ההחלמה. התרופה הזו תחזק אותו”
בכך אני מטמיעה את האמונה – אל לך לתלות את ההחלמה בגורמים חיצוניים.
הגוף שלך עושה את רוב העבודה. האמיני בו.

ה'נשיקה'- שיטות לתרגל ריפוי עצמי יחד עם הילדים

kiss heal child sahar ziv

לעתים קרובות נדרשות יותר ממילים כדי לעזור לילדים שלנו.  תשומת לב לכאב, קטנה או גדולה- יכולה לשנות מאד את עוצמת הכאב והתחושות של הילדים שלנו כלפיו.

1. הקלאסי- נשיקה!

כולנו מכירות את הקלאסיקה הישנה, שכשכואב משהו אז נותנים נשיקה. זה כמו להאיר רגע נקודה שרוצה תשומת לב. אפשר לעשות את זה טקסי יותר, להמתין רגע עם הנשיקה. להקדיש את התשומת לב, אשכרה. תתפלאו כמה זה אפקטיבי.

2. השדרוג- נשימה

אצלינו זה הרבה יותר אפקטיבי מנשיקה- אנחנו מניחות יד על המכה, ונותנות למכה נשימה. עצם זה ששתינו נושמות, עוזר להניע את הכאב בגוף. זה ששתינו שמות יד ביחד על המכה- נותן לה כלי שהיא תוכל להשתמש בו גם כשהיא לבדה. בסוף הפוסט דפנה מורד תרחיב גם על רייקי.

3. למתקדמות - דמיון מודרך

זה מתחיל כמו הנשימה. אבל אז, היא אומרת לי – “אמא, זה לא עוזר”. אז אנחנו עוצרות הכל. שמות יד. יחד. עוצמות עיניים. אני שואלת אותה- ” איזה צבע את רואה במכה?” והיא אומרת לי – “כחול” ואז אני עונה- “את רואה את הצבע שאני שולחת לך למכה?””והיא אומרת לי- “כן! סגול!” (זה בכלל לא רלוונטי על איזה צבע באמת חשבתן כן?)

לסיום, הבאתי את דפנה מורד- הילרית, להסביר לנו קצת על תרגול רייקי עם הילדים

בסרטון אוריין שרה את שיר הריפוי הסודי שלנו

4. למעמיקות - רייקי לילדים

רייקי היא  דרך נהדרת ללמד את הילדים שלנו לרפא את עצמם, ובכלל להכיר את עצמם מגיל צעיר.
משמעות המילה רייקי – ביפנית : אנרגית חיים המכוונת על ידי תבונה אלוהית.
לפי תורת הרייקי כולנו והכל בעצם עשויים מאותה אנרגיית חיים ויכולים להשתמש בה בצורה ממוקדת,  עם כוונה להזרים אותה למקום או למטרה מסויימים.
ילדים מאוד פתוחים, יש להם פחות פרדיגמות במערכת, פחות צמצום ראיה ועל כן לרוב פחות חסימות אנרגטיות. הם מגיבים לאנרגיה הזו ממש מהר וזקוקים לטיפולים קצרים יותר ממבוגרים על מנת להחלים.
אפשר ללמד ילדים מגיל רך ממש, שדרך כפות הידיים שלנו זורמת אהבה שיכולה לרפא.
לנסות להניח ידיים על מכה, פצע או על הגב של אמא לעצום עיניים אם רוצים, ולהרגיש איך האהבה הזו זורמת, או פשוט להניח ידיים ולהרגיש.
נכון להגיד שבאופן כללי כדאי ללמוד, וחניכה בקורס רייקי ‘פותחת לנו את הצינור’ כך שהאנרגיה זורמת בצורה יותר נקייה ובעוצמה.
אבל היא זורמת בכל מקרה, וכשאנחנו אוהבים מישהו היא זורמת בקלות וטבעיות ומורגשת בצורה נעימה במיוחד. הילדים מתרגשים מאוד מהחום שהם מרגישים בגוף ובידיים בהחלפת טיפולים עם ההורים.
זו דרך נהדרת להתקרב, לעשות משהו ביחד. כיוון שילדים פתוחים ואינטואטיבים מאוד, כדאי ללמד אותם להשתמש ביכולת הזו כבר מגיל צעיר וככל שיתרגלו היא תתפתח.

הזדמנויות יום יומיות לתרגל רייקי עם הילדים

ככל שהילדים יצברו חוויות שבהן הניחו ידיים וזה הביא לשיפור,האמונה שלהם תתבסס ותצמח ואיתה גם הריפוי.
1. תרגול לפני השינה:
לשים ידיים על הלב, ושולחים אהבה ורגיעה לקראת השינה.

2. סערה רגשית:
כלי מדהים להרגעה עצמית- לשים יד על הלב ולשלוח אהבה.

3. מענה לגעגוע:
לשלוח אנרגיה למישהו שנמצא רחוק, מה שגם מביא ריפוי, וגם נותן מענה אוהב לגעגוע, ותמיכה בזמן פרידות למינהן.

4. הכנה לקושי: 
לשלוח לעצמם של מחר בבוקר רייקי,  ערב לפני מבחן או כל דבר שנרגשים לקראתו.

דפנה מורד (לחצי ליצירת קשר)

מלווה תהליכי ריפוי צמיחה ושינוי, בשיחה, הילינג , מגע ופרחי באך. מורה לרייקי, ומנחת סדנאות לריפוי רגשי ואנרגטי. אמא ליאיר, גרה בפרדס חנה.

sahar ziv

סהר זיו (לחצי ליצירת קשר)

מלווה עסקים ונשים בתהליכי צמיחה, הזכרות במהות, וחיבור לאינטואיציה. מגיעה מעולם היוגה כדרך ופילוסופיה. מנחת מעגלי נשים, מדריכת יוגה להריון ואחרי לידה. אמא לאוריין ולאליה אור, בת זוג של יונתן, גרה בשאר יישוב קרוב לאדמה ולטבע.

מוזמנת לשתף את הפוסט אם אהבת

עוד מחכמת המאמות

אימהות

גיל שנתיים הנורא. האמנם?

יש לי תינוק מתוק, או לפחות ככה חשבתי עד שהגיע לגיל שנתיים ה”נורא” הזה.
הוא היה כזה סקרן חקר את העולם, למד והתקדם, התפתח בכל קפיצת גדילה מחדש, הכל היה נהדר וקשוח במקביל.
פתאום לקראת גיל שנתיים משהו בו השתנה. התחושה היא כאילו התקלקל התינוק, אני לא מכירה אותו יותר, הוא מתנהג כל כך אחרת שזה לא ייתכן שזה אותו אחד.

להמשיך לקרוא »

יש לך שאלות? מוזמנת ליצור קשר

נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד