כתבה: קרין שמואלי ויזל
הבשורות הטובות- הילד.ה שלך מתפתח.ת לפי הספר!
סביב גיל שנתיים התינוק עובר שלב התפתחותי פסיכולוגי. התינוק לומד להכיר ולהיות ה’אני’ שלו.
הוא לומד ומפתח נפרדות מהאם, שעד כה הייתה חלק בלתי נפרד מה’אני’ הזה, וחלק משמעותי (ומעצבן) מזה זה ללמוד לעמוד על שלו, להתעקש ולהביע דעה.
זה חשוב לו עבור הביטחון שלו בעצמו וביכולות שלו.
בעצם, זה נכון- הילד.ה שלך משתנה.
הוא גדל, הוא הופך להיות פעוט, הוא כבר לא תינוק. ובעצם הוא מתפתח ממש לפי הספר, וזה נפלא, כי זה אומר שהוא גודל להיות מי ומה שהוא.
אבל למה זה קורה?
בעצם תינוק אנושי נולד הכי פחות מפותח מכל המינים. הוא תלוי לגמרי בהוריו ובאם במיוחד. לאט לאט כשהוא גדל ומתפתח הוא לומד ומפתח יכולות עצמאיות מבחינה קוגנטיבית ומבחינה מוטורית וכמובן מבחינה ורבלית.
השיא של ההתפתחות הזאת של העצמאות הוא סביב גיל שנתיים. אנחנו פתאום מרגישים כאילו גידלנו מפלצת בסתר ופתאום היא יצאה, יש לו דעות משלו רגשות משלו והכל משלו ולא תמיד זה מתכתב עם מה שאנחנו כהורים רוצים או יודעים שצריך עבורו.
איך מתמודדים עם גיל שנתיים?
אוקיי, הבנו, זה חשוב. אבל זה מאד מתסכל. הנה כמה טיפים פרקטיים לעבור את התקופה הזו:
זה או זה?
לאפשר כמה שיותר אפשרויות בחירה. גם במקומות שזה ממש לא קריטי. בכל דבר שאתם מתכננים לעשות, כמו ללכת לסופר ; איך אתה רוצה ללכת ברגל או עם אופניים? באיזה צלחת תרצה לאכול כתומה או ירוקה?
הבחירה נותנת להם את התחושה שיש להם בחירה על עצמם.
כמה שיותר עצמאות
כיוון שזה גיל ששואף להגדרה עצמית ועצמאות, לתת לזה מקום בכל הזדמנות שאפשר יכול להרגיע את הצורך.
למשל – להתלבש, להתפשט, לגשת לאסלה, להוציא אוכל מהמקרר וכו’. איפה שאפשר לתת להם את העצמאות שלהם זה מבורך.
לבחור את המלחמות שלך
מכירות את המשפט האלמותי הזה?
תתעקשי על מה שחשוב לך, מה שלא קריטי או לא משנה הדרך עבורך תזרמי.
לפעמים זה דורש לפתוח קצת את הראש ולהבין שיש דברים שאנחנו רגילות להתעקש עליהם אבל בעומק הם לא באמת הכרחיים.
לתת תוקף לרגשות שלהם
לדבר את הרגשות שאנחנו רואות; אני רואה שאתה מאוכזב, אני רואה שאתה כועס, אני רואה שאתה עצוב. זה גם נותן מקום לרגש, וגם נותן להם כלים לתת שם לרגש שהם מרגישים, וכך יהיה להם יותר קל לתקשר את הרגשות שלהם.
(כתבנו גם כתבה שלמה על איך להבין למה הילד.ה שלך מתכוונ.ת)
לתת מקום לקושי
יש מצבים שאי אפשר לתת להם את מה שהם רוצים, והם מתוסכלים. לפעמים פשוט לראות את הקושי שלהם, לשבת לידם להזכיר להם שאתם פה לעזור להם במידה והם יחליטו שהם צריכים אתכם.
לזכור את הסיבה
לנשום לחוויה של- “למה זה קורה לנו עכשיו?!” לזכור שהנה הגיל הנפלא הזה הגיע אליכם וברוך השם התינוק שלכם מתפתח לפי הספר ואתם יכולים לנשום לרווחה (בין התקף טנטרום כזה לאחר).
הדבר היחיד שקבוע אצל ילדים, זה שהכל משתנה כל הזמן
לסיכום:
אני יודעת שזה יכול להיות קשה ומאתגר.
אני יודעת שצריך ללמוד אותם כל פעם מחדש.
אני יודעת שזה לפעמים גורם לנו קצת לאבד שליטה.
אבל תסתכלו כמה נפלא הילד שלנו מגדל עצמאות, הוא בפני עצמו גדל ומתבגר. חשבו כמה המוח שלו התפתח מהרגע שהוא נולד ולא ידע לעשות שום דבר בעצמו. תנו לו לחקור ולגלות את העולם, תנו לו ללמוד את עצמו, חזקו אצלו את היכולות שלו את הביטחון והאמונה בעצמו.
אפשרו לו לגדול ולהיות מי שהוא כמו שהוא.
תחזיקו מעמד עוד רגע זה מאחורייכם ומתחילות קפיצות התפתחות אחרות 😊
קרין שמואלי ויזל (לחצי ליצירת קשר)
מדריכת הנקה מוסמכת, מדריכת הורים לפי גישת תקשורת מקרבת מכיל לידה ועד גיל שלוש. מלווה הורים בתהליכי פרידה מחיתולים, זיהוי צורכי התינוק ע"פ שפת הגוף, ועוד כלים רבים ומגוונים. אמא של נועם אליה ואור, בת זוג של טל וגרה בכפר אחים.
רוצות להתעדכן על עוד כתבות שעולות? הכנסו לקבוצת ווטסאפ השקטה לעדכונים שלנו.
(עדכון פעם בשבוע, אנחנו לא חופרות)
