כתבו: קרין שמואלי ויזל וסהר זיו
על איזה שיטת קשב את בכלל מדברת?
נתחיל בהתחלה. תינוקות מגיחים לעולם אפויים למחצה, עם יכולת מינימלית בתקשורת. המינימום ההכרחי כדי לשרוד; הברות ספורות שרובן נשמעות כמו בכי, תנועות קלות וקטנות ולא רצוניות,
שאומרות בעיקר: אוכל, עייפות, אי נוחות, וכן, גם- יש לי קקי/פיפי. כאן מגיעים הפשפושים.
האינסטינקט המולד הטבעי הוא ליידע אותך, הדמות המטפלת- שיש לי צרכים! כל זאת על מנת שתוכלי להזיז אותי הצידה שלא אעשה פה קקי איפה שאנחנו חיים אוכלים וישנים.
מה זה בכלל אומר פשפושים?
פישפושים זה כינוי ל’שיטת הקשב’. זה נשמע כמו הצליל של הפיפי, ומכאן השם.
השיטה מסבירה איך לזהות צורך פיזי בגוף התינוק- הצורך להתפנות ולעזור לו להתרוקן.
אותו צורך מתנוון עם הזמן בלבישת חיתול, והשיטה מעודדת אותנו לשמר אותו ולא לתת לו להיעלם.
למה כדאי לי לפשפש?
1. תקשורת וחיבור
המטרה העיקרית והחשובה של פשפושים היא תקשורת.
ההקשבה לצרכים של התינוק, ההבנה שלו- מגדילה את תחושת הביטחון ההורי שלנו וגם את הבטחון של התינוק בנו. החוויה של מענה לצורך- שאנחנו רואים אותו, יודעים מה הוא צריך ונותנים לו מענה מדויק, מרגיעה את רמות הסטרס בגוף התינוק ומאפשרת מרחב מנוחה ורגיעה.
דמיינו תינוק רעב שמקבל אוכל, או תינוק עייף שמצליח להירדם. או יותר דומה- תינוק עם גזים, רגע אחרי שהשתחררו.
2. לא צריך גמילה
כיוון שאנחנו משמרים את האינסטינקט המולד של הגוף, המודעות לצורך- בסופו של דבר אין צורך ב’גמילה’. ההרגל להתעלם מהפיפי והקקי לא נוצר מעולם, לכן לא צריך להגמל ממנו, ובסופו של דבר זוהי הדרך הקלה ביותר לעבור להוריד חיתול לגמרי בגיל צעיר יחסית, מה שמגדיל את הבטחון העצמי, העצמאות, וכמובן גם חסכון כלכלי(:
3. בעיות עיכול
הרבה הורים מגיעים לשיטת הפשפושים מתוך מצוקה. ילדים עם עצירויות, כאבי בטן, שבעצם נוצרים מזה שהם כל כך מחכים להתפנות, שהם שומרים בפנים. ברגע שאותם הורים מתחילים לפשפש, העצירויות עוברות ומסתבר שזה כל מה שהיה צריך…
4. חווית הצלחה ואוקסיטוצין
הורמון האוקסיטוצין הוא הורמון האהבה. ככל שנזהה ונענה על הצרכים של התינוק שלנו בצורה מדויקת יותר ומהירה יותר ככה יופרש הורמון האוקסיטוצין יותר גם אצלנו וגם אצל התינוק, וזה ישפר את מצב הרוח של כל הנוגעים לעניין.
אם המטרה היא לשמר את האינסטינקט- כדאי להתחיל לפני שהתינוק.ת מגיע.ה לגיל 4 חודשים.
אם המטרה היא תקשורת וקושי בעיכול – אפשר להתחיל בכל שלב עד גיל שנה.
אז איך מפשפשים בעצם?
הגישות השונות:
ישנן כמה גישות לפישפושים.
הראשונה היא שיטת הקשב:
בשיטת הקשב אנחנו לומדים לזהות את סימני הגוף של התינוק ואת הצורך שלו להתפנות, ובכך פותחים עם התינוק מעגל תקשורת סביב הצורך. לאט לאט אנו מתחילים ללמד אותו איך לסמן לנו שיש לו צורך להתפנות ואיך לסמן כשמסיים, וכשהוא לומד הוא מודיע לנו.
השניה היא שיטת התחנות:
היא מתאימה כשאני לא בדיוק מצליחה לזהות מתי הוא צריך להתפנות, אז אני בוחרת לקחת אותו בזמנים קבועים; למשל לפני אוכל אחרי אוכל, לפני שינה אחרי שינה, לפני יציאה מהבית ובחזרה לבית וכו’.
וברמה הפרקטית- איך מתחילים לפשפש?
שלב ראשון: תצפיות
מניחים את התינוק.ת על משטח שעמיד להרטבה, או יושבים איתם בחצר, ומורידים את החיתול.
מתבוננים בתנועות הגוף. במשך כרבע שעה- חצי שעה.
מה קורה בגוף רגע לפני שעושה פיפי? כמה זמן עובר בין הסימן לבין המעשה?
שימו לב לתנועות ידיים, רגליים, שפתיים.
כמה תנועות אופייניות לסימון בשלב הראשוני:
קיפול ברכיים לחזה בחדות, עיגול השפתיים בצורת O, הוצאת לשון חדה החוצה ופנימה. יתכן שאלו נכונים לתינוק.ת שלכם ויתכן שיש להם סימנים אחרים. התבוננו בסקרנות
שלב שני: תקשורת
כשאנו מזהות את הסימן, ולפעמים גם כשלא ואנחנו פשוט מזהות שהם צריכים להתפנות-
נציין בקול “יש לך קקי, את עושה קקי, בוא.י נלך לעשות קקי”
יש שישתמשו בצלילים (פשפשפש..), סימני ידיים (אגרוף מסתובב), כל אחד מאלו יכולים לעודד ולשפר את התקשורת ביניכם והיכולת שלהן לסמן לך חזרה.
שלב שלישי: להתפנות (איך?)
האחיזה של התינוק.ת היא מתחת לברכיים, מצמידות את הברכיים לבטן של התינוק, והגב שלו נצמד לבטן/ חזה שלך (כמו בתמונה).
יש כמה דרכים לעשות את זה ברמה הפרקטית;
כשהם קטנים אפשר להחזיק אותם מעל הכיור (גם הקקי נוזלי וזה קל נורא לשטוף)
באיזשהו שלב זה נהיה די כבד ואני ממליצה לעבור לאסלה (או להתחיל מהאסלה)
לשבת עם הפנים לכיוון הניאגרה כשהטוסיק של התינוק.ת בין הרגליים והמרפקים שלך נשענים על הרגליים. כך המשקל מתחלק באופן שווה.
יש שמחזיקים סירים קטנים או קערות ליד המיטה, ובסלון, כך שלא נצטרך לרוץ לשירותים כל כך הרבה פעמים ביום.
שלב רביעי: סגירת מעגל התקשורת
לרוב התינוקות ימתחו את הרגליים כדי לסמן שסיימו.
חשוב לסיים בציון הדבר- “עשית קקי/פיפי” בטון מאד שליו וניטרלי כמה שאפשר.
יש משמעות שלילית להתרגשות וההתלהבות שלנו סביב ההצלחה. כשאנחנו מייצרות מעגל של הצלחה ואכזבה סביב צרכים בסיסיים כמו קקי ופיפי זה יכול לייצר לחץ ומתח על התינוק.ת מה שיהפוך את החוויה הזו למתסכלת ולא חיובית.
האם זה או הכל או כלום? יש מצב להשאיר את החיתול?
זה נקודה חשובה כי אני מרגישה שבכל השיח על פשפושים לא משאירים מספיק מקום לאפור.
רוב ההורים בוחרים לפשפש את התינוקות שלהם ולהשאיר את החיתול. זה ממש בסדר.
אפשר לפשפש כשמתאים ושנוח וכשלא ללמד את התינוק גם לעשות בחיתול, ולהמשיך את מעגל התקשורת (“עשית קקי בחיתול”) אפשר לפשפש רק בבית ומחוץ לבית לא, אפשר רק במהלך היום ובלילה לא.
כן יש לזה משמעות ברמת הגמילה והמודעות; יכול להיות שכשהתינוק יבין כמה זה הרבה יותר נעים לא לעשות על עצמו בחיתול הוא יתאפק בזמן שהוא עם חיתול, ויכול להיות שכשהוא יהיה הרבה עם חיתול הוא יפסיק לסמן.
אבל זה גם בסדר, זה לא שחור או לבן.
לסיכום
פשפושים יכולה להיות שיטה מדהימה לתקשר ולהתקרב לתינוקות שלנו.
חשוב לזכור מה המטרה שבגללה התחלנו. אם זו תקשורת וקרבה, ואנחנו מוצאות את עצמינו בתסכול וכעס, לא השגנו את המטרה. היו עדינות וקשובות לעצמיכן ולתינוק.ת.
אתן יודעות הכי טוב.
קרין שמואלי ויזל (לחצי ליצירת קשר)
מדריכת הנקה מוסמכת, מדריכת הורים לפי גישת תקשורת מקרבת מכיל לידה ועד גיל שלוש. מלווה הורים בתהליכי פרידה מחיתולים, זיהוי צורכי התינוק ע"פ שפת הגוף, ועוד כלים רבים ומגוונים. אמא של נועם אליה ואור, בת זוג של טל וגרה בכפר אחים.
סהר זיו (לחצי ליצירת קשר)
מלווה עסקים ונשים בתהליכי צמיחה, הזכרות במהות, וחיבור לאינטואיציה. מגיעה מעולם היוגה כדרך ופילוסופיה. מנחת מעגלי נשים, מדריכת יוגה להריון ואחרי לידה. אמא לאוריין ולאליה אור, בת זוג של יונתן, גרה בשאר יישוב קרוב לאדמה ולטבע.
