כתבה: הדר חדד
האם לתינוק שלי יש ריפלוקס?
כשתינוק נולד אנחנו מוודאים לבדוק את הנשימות, האם הוא בוכה וסופרים 10 אצבעות בידיים ועוד 10 ברגליים.
אפילו לא חשבנו שמערכת העיכול תעשה לנו צרות. כלומר, לא יותר מגזים סטנדרטיים פה ושם.
אחרי כמה ימים או שבועות, את קולטת שהתינוק שלך פולט המון, בוכה בזמן האוכל, לא רגוע רוב שעות היממה ואין לך מושג מה קורה פה.
בנקודה הזאת יכול להיות שאת :
א. חושדת בריפלוקס או ריפלוקס סמוי
ב. יודעת שהוא פולט הרבה אבל עדיין לא נותנת את הכותרת ”ריפלוקס“
ג. הרופא רואה שהתינוק עולה במשקל והוא חיוני סך הכל, אז קובע ש-”אין ריפלוקס“ רק פליטות והכל יעבור עוד מעט.
ד. שמעת ברשת או אצל חברות שאם התינוק נראה בריא אז הפליטות המרובות הן ”רק בעית כביסה“
לא משנה באיזה סעיף מצאת את עצמך, מה שבטוח את ממש רוצה כרגע וודאות ואיזשהי נקודת אור.
רק שהתינוק שלך יתפתח בטוב ובשמחה.
בנוסף מרוב האימהות שליוויתי זיהיתי דפוס של תיסכול, שאני יכולה גם לעמוד מאחורי התיסכול הזה. חוויתי את זה עם בני בכורי, דניאל, נולד לפני 7 שנים.
הוא פלט המון, מחובר לציצי, בוכה 23 שעות ביממה, בוכה באוטו, רוצה כל היום רק ידיים של אמא, אבל, הוא עולה במשקל והוא מחייך לרופא, אז… נשארנו ללא טיפול.
היום אני מטפלת בגאווה בכל התינוקות הפולטים , לא משנה לי אם קיבלו את הכותרת ריפלוקס או לא, וכאן בכתבה אנחנו נסקור –
למה יש תינוק שמקבל תרופה והתינוק השני לא מקבל תרופה?
למה רופא אחד אומר להפסיק להניק ולעבור לתמ“ל , והשני מנחה רק להמשיך להניק?
והכי חשוב מה זה אומר מבחינתך? האם יש לתינוק שלך ריפלוקס או לא?
אז מה זה ריפלוקס בעצם?
ריפלוקס re-flux : אוכל חוזר.
ריפלוקס מתחיל מפליטה אחת ביום לאחר האוכל, ויכול להגיע למצב הקשה של אנמיה, צריבות בוושט והזנה בזונדה.
הצורה השניה היא ריפלוקס סמוי – האוכל חוזר למעלה ואז נבלע בחזרה.
אם חווית צרבת בהריון את בטח יכולה להזדהות עם הקטנצ‘יק. זה צורב ומפריע.
האם כל מי שעולה לו האוכל יאבחנו אותו בריפלוקס בהכרח? לא.
הכל שאלה של כמה פעמים ביום האוכל חוזר ובאיזה עוצמה.
יש קשת רחבה להגדרה ריפלוקס, שבקצה האחד שלה האבחנה הרפואית, ובקצה השני ילדים שסובלים ללא מענה.
ריפלוקס מתחיל במפליטה אחת ביום לאחר האוכל, ויכול להגיע למצב המצב הקשה של אנמיה, צריבות בוושט והזנה בזונדה.
כפי שאת יכולה לראות- השאלה האמיתית היא לא ”האם לתינוק שלי יש ריפלוקס?“ אלא ”עד כמה ריפלוקס יש לתינוק שלי ואיך אבחר לטפל בזה?“
אז בואי נשנה את הכותרת ברשותך-
עד כמה ריפלוקס יש לתינוק שלי? ואיך אפשר לטפל בזה?
ריפלוקס קשה
אם מצאת את עצמך מזדהה עם החלק הימני- האדום- של הסקאלה;
איך זה מרגיש?
התינוק שלך בקושי עולה במשקל, בוכה כל היום, כדאי להתחיל לטפל כדי שלא יגיע למצב שהוא כבר נמנע מאכילה. החוויה קשה, בלתי נסבלת ומתסכלת.
זה קורה כי התינוק כבר למד לקשר בין פעולת האוכל לכאב שבא אחריו.
מה האבחנה?
במקרה כזה הרופא לבטח ירשום תרופה להקלה מיידית. המטרה היא שהתינוק יאכל ולא ירגיש את הכאב. יכול להיות שעדיין יהיו פליטות אך פחות צורבות.
אולי תחליטי לעבור לתמ“ל מותאם. זה יעזור לפליטות אבל אולי תחוו כאבי בטן ועצירויות.
התרופות והתמ“ל מטפלים רק בסימפטום עצמו, שזה הפליטות. הם לא מטפלים בשורש הבעיה.
שורש הבעיה יכול להיות מתח שריר גבוה, קושי במודעות גוף, קושי במודעות של השפתיים וחלל הפה, זקיפת גב וצוואר לקויה וכמובן שרירים טבעתיים רפויים, שארחיב עליהם בהמשך.
ומה אתך?
את מרגישה הקלה עצומה כי עכשיו יש טיפול וזהו. אני בהחלט מקווה עבורך שקיבלת את הטיפול שהכי מתאים לך ולתינוק.
במידה והריפלוקס לא נרגע, כדאי להרים טלפון לרופא, אולי שינוי מינון יעשה את העבודה. שווה לבחון טיפול משלים בנוסף לתרופה, עם הזמן והטיפול המשלים אפשר להפחית ולהוריד את התרופה לגמרי.
ריפלוקס בינוני
את נמצאת באמצע הסקאלה- באיזור הצהוב;
איך זה מרגיש?
את נמצאת באמצע; התינוק שלך פולט, אבל מתפקד ועולה במשקל. את מזהה שהוא סובל, גם את סובלת. יש ימים טובים, אבל בעיקר לא טובים.
מה האבחנה?
הרופא מאבחן האם קיים ריפלוקס על פי תשאול של האם והסתכלות על התינוק. האם הוא עולה במשקל, האם הוא חיוני בסך הכל. איך האם מתנהגת, מה הוא אוכל.
הוא עושה שקלול נתונים ותוהה אם התינוק שרוי בקצת אי נוחות או שמא המצב קשה ויכול להשפיע לרעה. הרופא גם לוקח בחשבון את תופעות הלוואי הקיימות לתרופות מסוג זה של מעכבי חומציות.
כך שיכול להיות שהלכת לרופא כמה פעמים והוא החליט שלא לרשום תרופה.
ומה אתך?
חזרת הביתה עם תשובה ”אופטימית“ שהכל בסדר עם התינוק שלך. את רואה איזשהי נקודת אור, אבל שוב עובר עליכם יום רע של סבב פליטות ובכי, שוב את ”לא רואה את האור בקצה המנהרה“.
חשוב לי שתדעי שיש אפשרויות טיפול אחרות. אפרט על כך בהמשך.
ריפלוקס קל
אם את נמצאת בחלק הירוק של הסקאלה, שלרוב בכלל לא מקבל התייחסות:
איך זה מרגיש?
התינוק שלך פולט פעם אחת אחרי הארוחה. זה בסדר.
אולי רק מדובר בגראפס אחד תקוע שיצא עם שארית חלב וזהו. אולי פולט פעם אחת אחרי הארוחה וגם פעם אחת באמצע. גם בזה אפשר לטפל.
מה האבחנה?
בגדול אין אבחנה כי בטח לא תטרידי את עצמך ללכת לרופא במצב כזה.
ומה איתך?
נכון שזה מרגיש לך לא דחוף בהשוואה לתינוקות עם כווייה בוושט, אבל גם הם מרגישים חוסר נוחות. אולי זה יתבטא בעוד מקומות; בכי מרובה ובלתי נסבל באוטו, חוסר שינה רציפה, חוסר רצון לשכב על הבטן ברוגע וכל מיני ביטויים קטנים שבעצם הם ממש גדולים בשבילינו כאמהות.
אז איך מטפלים בריפלוקס באופן אלטרנטיבי?
אימון שרירים טבעתיים על פי פאולה גרבורג
גב‘ פאולה הגתה את השיטה שלה בתחילת המאה הקודמת.
היא מתבססת על החוק הפיזיולוגי ”כל השרירים הטבעתיים מתכווצים ונפתחים ביחד“. מכירה את זה שתינוק אוכל ומיד יוצא לו קקי?
זה בדיוק מאשר את החוק הזה.
יש לנו שרירים טבעתיים בכל הגוף: ארובות העיניים, נחיריים, סביב הפה, סוגר הוושט, סביב הקיבה והסוגר שלה, סביב כל המעיים עד פי הטבעת.
פעולת הכיווץ והשיחרור שלהם מניעה את האוכל מהפה לתחנות הבאות במערכת העיכול.
אצל רוב התינוקות השרירים האלה חלשים (ברמות שונות), לא בשלים, ולכן האוכל לא מצליח להיות מוחזק בקיבה והוא עולה למעלה.
זיכרי- הבעיה היא לא באוכל עצמו, אלא בשרירים שעוטפים אותו.
אם נרצה לחזק את השרירים הטבעתיים נוכל לעשות זאת על ידי שליטה בשריר טבעתי אחד, על ידי הפעלת האינסטינקט של כיווץ ושיחרור.
ואז כל השרירים הטבעתיים אחריו יתכווצו וישתחררו – יתכווצו וישתחררו – יתכווצו וישתחררו…
ממש בדיוק כמו עבודה על שירים חיצוניים בחדר כושר; חדר כושר למערכת העיכול.
איך איך בפועל מתרגלים?
נעשה את זה על ידי עיסוי פה מותאם לתינוק. יש מגוון טכניקות עיסוי פה לשפתיים ולחלל הפה שעוזרים לתינוק בסופו של דבר להיות רגוע. לאכול בצורה רגועה, פחות לפלוט ופחות גזים.
רוצה לנסות? קחי חיתול טטרא ביד. כסי את שתי האצבעות הצובטות שלך (פינצטה). אצבע ואגודל. עכשיו צבטי את השפתיים של עצמך. כך שתרגישי את החספוס של הטטרהרק כדי שתרגישי שזה לא כואב. אפילו אם תצבטי חזק.
עכשיו שהתנסת בעצמך, תוכלי לצבוט את שפתיו של התינוק.
הפעולה הזאת תגביר את התחושתיות בשפתיים ותגרום לו לבצע תנועות חדשות.
השפתיים הן המראה שלנו לסוגר הוושט. כשהן זזות בפתיחה וסגירה גם סוגר הוושט מבצע את הפעולות האלה.
מה שיפה בשיטת הטיפול הזאת זה שהיא עדינה כל כך ולא פולשנית. אפשר לטפל בריפלוקס הכי קל עד הקשה.
הדבר שהכי מרגש אותי בסדנאות שלי הוא שהאמא לומדת לבצע את העיסויים ויכולה לעשות בבית ולהרגיש שהיא מטפלת בתינוק שלה והיא אחראית על הרוגע שלו.
בסדנאות ובליווים שלי אני מלמדת בדיוק את זה;
כל הטכניקות של עיסויי הפה וכל המקומות שזה יכול לעזור לתינוק,
הרפייה של כל הגוף לרוגע,
זקיפת גב וחיזוק שרירי צוואר כדי לעזור באכילה רגועה,
פיתוח ובנייה של מערכות תחושה ומערכות קואורדינציה כדי לאפשר המשך התפתחות בצורה מתוכננת ולא מתוך ריפלקסים.
לסיכום
אם את חושבת שיש ריפלוקס, כנראה שאת צודקת.
הריפלוקס קיים גם אם הרופא אומר “הכל בסדר” ולא נותן טיפול תרופתי. החדשות הטובות הן שיש איך לטפל, בטיפול עדין, לא פולשני ופשוט שמתאים לכל רמות החומרה של הריפלוקס.
לעוד מידע והעמקה בנושא:
הדר חדד (לחצי ליצירת קשר)
הדר חדד מטפלת בשיטת ורדי, טיפול נירו-התפתחותי. עוזרת לתינוקות עם ריפלוקס, מתח שריר גבוה/ נמוך והעדפת צד. מטפלת ומעבירה סדנאות בנושאי התפתחות, ויסות חושי וקואורדינציה אצל תינוקות וילדים. אמא לשני ילדים רגישים דניאל בן 7 ורומי בת 4 , נשואה ליהונתן. מקבלת במושב ירחיב, אזור השרון.
